193. פירוש על צמצום ב'
צמצום ב' בז"ת דנקודים היו נפרדים משום שלא היה בהם תיקון קוים, הנקרא מקושר.
במקום חסרון, שאין השפע מאיר שם, מטעם שיש מקום קבלה, הנקרא פירוד. מה שאין כן אם אינו משאיר שפע מטעם שהוא לא צריך, אלא שהוא בלמעלה מהדעת, הנקרא "כי חפץ חסד", אין מקום לדינים, כי לא ניכר שום חסרון, וממילא אין מקום לאחיזת סטרא אחרא. וזה נקרא עולם התיקון, שיהיו כולם מקושרים.