415. בהעלותך את הנרות -א
"בהעלותך את הנרות", זה שאמר הכתוב "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".
אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לא בשביל שאני צריך לנרות הזהרתיך על הנרות אלא לזכותכם, שנאמר "דנהורא עמה שרגא", וכתיב "גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה", בא ללמדך שאינו צריך לנרות של בשר ודם וכו' ולמה צוה אתכם, לזכותכם, לכך נאמר "בהעלותך את הנרות" ה' חפץ למען צדקו (מדרש רבה).
ויש להבין, וכי יש שוטה בעולם שיחשוב שהנרות של בית המקדש יאירו לה' עד שצריך להביא הוכחה מן התורה שאינו צריך לנרות שלנו. אלא רק כדי "לזכותכם" נתן לנו המצוה של הדלקת הנרות.
ויש לפרש שהכוונה היא שאל יחשוב האדם שאין הקדוש ברוך הוא יכול לתת לנו כל הטוב הגנוז בלי עבודה מצידנו, היינו בלי יגיעה. אלא שהקדוש ברוך הוא יכול להשפיע כל טובו בלי שום יגיעה, כי כוונת הבריאה היא להטיב לנבראיו אלא שעל ידי קבלת התענוגים מתעבה האדם בעביות של שינוי צורה.
לכן כדי שלא יבוא האדם לידי שינוי צורה, ניתנו להאדם תורה ומצוות, כדי לזכות אותו. וזה נקרא בחינת "נרות". היינו האדם צריך ליתן את היגיעה. אבל הקדוש ברוך הוא יכול לתת לו אפילו בלי אתערותא דלתתא. ורק לזכותנו מן העביות נתן לנו המצוות.